החלטה בתיק בש"א 7613/07

1.      בבקשה זו עותרים התובעים לזימונם למתן עדות של מנהל הנתבעת ושתי טכנאיות אולטרסאונד. כמו כן הם מבקשים מתן צו לגילוי ספציפי של מסמכים ועיון במסמכים, אשר מתייחסת לכל החוזרים, הנהלים וההוראות שהוצאו על ידי הנתבעת בדבר המעקב והטיפול אחר האישה ההרה על ידי רופאי נשים, שהיו תקפים החל משנת 1995 ואילך.

2.      את הבקשה לזימונו של מנהל הנתבעת למתן עדות ולמתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ועיון בהם, מנמק ב"כ התובעים בכך שד"ר שושן, הוא הגניקולוג המחוזי של הנתבעת באזור ירושלים, אשר העיד ביום 21.10.07 מטעם התובעים, לא הביא את המסמכים (לגביהם נדרש, כאמור לעיל, צו גילוי ספציפי) שנדרש להביא על פי ההזמנה שנשלחה לו, ומעדותו לא ניתן להבין האם מסמכים אלה קיימים. מה גם שד"ר קרייזברג, אשר העיד מטעם הנתבעת, העיד כי ראה נהלים כאלה (אך גם הוא לא המציא אותם לבית המשפט).

3.      בקשה זו הוגשה לאחר תום שמיעת עדי התביעה ולאחר שב"כ התובעים הצהיר בישיבה מיום 21.10.07 כי אלה עדיו. ככלל, נקבע בפסיקה, על בעל דין להביא ראיותיו בחבילה אחת, והוא אינו רשאי לפצל את הבאת הראיות. עם זאת נקבע שבהתקיים טעמים סבירים והוגנים בית המשפט ייענה לבקשה להגיש ראיות נוספות גם לאחר תום הבאת ראיותיו של אותו צד. לעניין זה, על בית המשפט להביא בחשבון את השיקולים הבאים: אופי הראיה הנוספת, מהו השלב אליו הגיע המשפט והאם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז (טרם פורסם)). 

4.      בענייננו, אין מדובר בראיה פשוטה, שכן נהלים כאלה, אם יוצגו, יחייבו הצגת ראיות נוספות, שתתייחסנה לשאלה אם הנתבעת קיימה נהלים אלה ואם לא - מדוע. גם השלב שבו מצוי המשפט הוא שלב מתקדם, שכן המבקש (התובע) כבר סיים את הבאת ראיותיו וגם הנתבעת כבר העידה חלק ניכר מעדיה. כמו כן, לא ניתן הסבר מדוע התובעים לא ביקשו הצגתן של ראיות אלה בשלב מוקדם יותר. שהרי התובעים מבקשים להשיג נהלים אלה זה מכבר והם גם זימנו לשם כך למתן עדות את ד"ר שושן. אם עדותו של ד"ר שושן, אשר העיד מטעם התובעים, לא השביעה את רצונם, התובעים יכולים היו כבר אז, בטרם הצהירו כי אלה עדיהם ובטרם החלו הנתבעים בהצגת ראיותיהם, לבקש זימונם של עדים נוספים. מעבר לאלה אינני מקבל את טעמי התובעים התולים את הבקשה בעדויותיהם של ד"ר שושן וד"ר קרייזברג. לגבי עדותו של ד"ר שושן, מקובלת עלי טענת הנתבעים שמעדותו של עד זה דווקא עולה כי נהלים כאלה אינם קיימים. כך הוא העיד שמבירור שערך עולה שבשנת 1999 היו קיימות אצל הנתבעת רק הנחיות משרד הבריאות והאיגוד הישראלי למיילדות ולא היו הוראות עצמאיות של הנתבעת (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 21.10.07). אשר לעדותו של ד"ר קרייזברג, מהחקירה החוזרת עולה שהנוהל עליו העיד (אותו ראה אך לא קיבל באופן אישי), הוא נוהל מהשנים 2002, 2003 או 2004, בעוד שהנוהל הרלבנטי לענייננו הוא משנת 1999.

5.      מסיבה זו גם אין הצדקה, בשלב מאוחר זה של המשפט, ליתן צו גילוי ועיון ספציפי במסמכים. בית המשפט אמנם מוסמך ליתן צו כזה בכל שלב של המשפט, אך ככלל, גילוי ועיון במסמכים הוא מהנושאים שיש להסדיר עד לתחילת שלב ההוכחות. לאור האמור לעיל לא שוכנעתי שבמקרה זה קיימת הצדקה לקיים הליך זה בשלב הנוכחי של המשפט.

6.      אשר לזימון טכנאיות האולטרסאונד. מהראיות עולה שגב' רינה בקשי ביצעה את הבדיקות ת/3 ו - נ/9 ושמה מופיע על התוצאות של אותן בדיקות. תוצאות הבדיקות הוגשו כראיה עוד ביום 7.6.07. בנסיבות אלה, בהעדר הסבר מדוע לא זומנה עדה זו למתן עדות בשלב הצגת הראיות מטעם התובעים, אין להיעתר לבקשה בעניינה. גם העובדה שגב' ציפי נבון ביצעה את בדיקת האולטרסאונד מיום 14.4.99 היתה ידועה לב"כ התובעים עוד ביום 7.6.07 עת הוצגה כראיה (על ידו) תוצאת אותה בדיקה הנושאת את שם הטכנאית המבצעת (ת/6). עם זאת, לאור הסברו של ב"כ התובעים,  לפיו רק מעדותו של ד"ר קרייזברג מיום 28.10.07 עלה שעד זה, למרות שחתם על תוצאת הבדיקה, לא היה נוכח בבדיקה, ואף שמדובר בהסבר דחוק, אני מתיר זימונה של עדה זו למתן עדות.

אשר לכתובת למסירת ההזמנה, מקובלת עלי טענתו של ב"כ הנתבעת, שמשרדו אינו כתובת למסירת מסמכים לעדה זו.

7.      ביום 27.11.2007 הגישו התובעים לתיק בית המשפט הודעה בזו הלשון: "התובעים מתכבדים בזה להגיש חוות דעת מטעמם של הגב' אילה שיפמן בעניין הצרכים".

8.      ב"כ הנתבעים התנגד להגשתה של חוות דעת זו, מחמת האיחור בהגשתה. גם כאן מדובר בראיה שהגשתה מתבקשת לאחר תום שמיעת עדי התביעה ולאחר שהנתבעים כבר השמיעו חלק ניכר מעדיהם. לא זו אף זו, על חוות דעת זו חלה תקנה 129 לתקנות סדר הדין, המחייבת להגיש את חוות הדעת (משלא הוגשו תצהירי עדות ראשית) 90 ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, מועד שחלף זה מכבר.

9.      מעבר לחריגה זו מתנאיה של תקנה 129 הנ"ל, לא מתקיימים לגבי בקשה זו השיקולים שנזכרו לעיל אשר יכולים לתמוך בהגשת ראיות שלא בחטיבה אחת. ראשית, מדובר בראיה שתצריך הגשת חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים ואולי גם העדת חלק מהעדים שכבר העידו. שנית, מדובר בשלב מאוחר יחסית של המשפט, ולמעט בעניין אחד אליו אתייחס בהמשך, לא הוצג כל טעם מדוע לא התבקשה הצגתה של ראיה זו קודם לכן. למעשה, ב"כ התובעים אפילו לא ראה להגיש בעניין זה בקשה, שלא לדבר על תמיכתה של הבקשה בתצהיר.

10.  הטעם היחיד שניתן בבקשה להצגתה של ראיה זו בשלב זה, הוא הטעם כי חובתו הבסיסית של בית המשפט היא להגיע לחקר האמת. אכן, על בית המשפט מוטלת חובה להגיע לחקר האמת, אך זאת עליו לעשות במסגרת הכללים שהותקנו לצורך כך בדין. בעניין זה כבר נאמר, כי "משעברנו את השערים [זכות הגישה לערכאות] ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב'חבילה אחת', - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם. והטעם לדבר? כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין לוקה' (... ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' פ"ד יט(4) 337, 339" (ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פ"ד מו(3) 738, 743).

11.  אכן, בעבר נעניתי לבקשה שהגישו התובעים והתרתי להם לתקן את כתב התביעה ובמסגרת זו להגיש חוות דעת פסיכיאטרית בשלב מאוחר מאוד של הדיון (אף ששם הדבר נעשה עוד בשלב פרשת הראיות של התובעים, ולא לאחריו, כמו במקרה שלפנינו). אך מתן רשות חריגה כזאת אינו יכול להפוך לכלל ואינו יכול להכשיר המשך התנהלות מעין זו, הפוגעת ומשבשת את הניהול המשפטי ונוגסת, ללא הצדקה, בזמנו של בית המשפט כמו גם בזמנם של מתדיינים אחרים.

12.  יוצא מכלל זה הוא אותו חלק מחוות הדעת של גב' שיפמן, שעניינו עלות הטיפולים הפסיכולוגיים (סעיף ג1 לחוות הדעת), שהצורך בקבלתם עלה מתוך חוות דעתו של הפסיכיאטר מטעם התובעים (סעיפים 2,3 להמלצות). אמנם גם חוות דעת זו (של הפסיכיאטר) הוגשה על ידי התובעים באיחור רב, אך הואיל ובהחלטה מיום 9.9.07 הותרה הגשתה, יש להתיר גם הגשת ראיה זו, ככל שהיא מבססת את עלויות הטיפולים עליהם המליץ הפסיכיאטר בחוות דעתו. לאור האמור אני מתיר הגשתה של חוות הדעת של גב' שיפמן, אך זאת לגבי סעיף ג1 לחוות הדעת בלבד.

ניתנה היום, ח' ב אדר א, תשס"ח (14 בפברואר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא לצדדים העתק ההחלטה בפקסימיליה.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: